המילה "סיני" ישר מקפיצה לי בראש את השיר "נואיבה" של שלמה גרוניך. רגע של שקט שלא מסתיים באיטיות ועצלות, התחבאות בתוך צדפה… עברו 12 שנים מאז הפעם האחרונה והקסומה שלנו בסיני ולשמחתנו השנה הרגשנו מוכנים לחזור לבקר. נסענו באוגוסט והיה כלכך טוב שחזרנו שוב בחול המועד של סוכות בתחילת אוקטובר. תוך שניה הילדים התאדו מאיתנו עם חבריהם ולנו היה זמן להתחבא וליצור בתוך צדפה כמה שרצינו. הפשטות הקסומה, הטבע במלוא עוצמתו, הכחול האינסופי שפוגש את העיניים הנפקחות, העור והאור, מרחב וזמן אינסופיים ליצירה. לשינה. לכלום מתמשך.


כשהגענו בסוכות, פגשתי במקרה את ענת איינזקוט האגדית, "מקש לזהב", ולצערי נפגשנו בדיוק ביומה האחרון. ענת הספיקה ללמד את צוף המוכשר (בן 10) 2 טכניקות לעבודה עם רצועות דקל ולמחרת הוא לימד אותי ומאז אני חולמת למצוא את הזמן ללכת ללמוד אצלה קליעה (זה עוד יקרה!!!). וואו, לזה לא ציפיתי, כי 2 הטכניקות הפשוטות האלו הכניסו אותי לאובססיה מוחלטת לקלוע וזמן ניכר מהחופשה ביליתי בנסיונות להפיק מעלי הדקל דברים. ולא רק שלא היה לי ממי ללמוד, לא היה לי את ד"ר יו טיוב ופרופסור גוגל זמינים לעזרתי, כי בחוף שהיינו לא היה אינטרנט. אבל בכל זאת, יצאו כמה דברים. בעיקר תכשיטים ואביזרים לבישים.
הביטוי "מקש לזהב" כל כך מדויק ומבריק, הרגשתי שאני לא מסוגלת לזרוק שאריות חומר מרוב שראיתי בהן ערך, דברים שלעין רגילה נראים כמו עלים מלכלכים שצריך להעיף לפח והיה צריך למנוע מהמנקים לזרוק לי את זה. ענת אמרה לי שאם נותנים ליצירה הקלועה להתייבש בצל, היא מחזיקה ולא מתפוררת, ואכן שנה אחרי, הכל תלוי בסטודיו יציב ויפה.

 

תומי וחבריו החדשים אספו אבנים מיוחדות ופתחו חנות מזכרות. זה היה מעניין לראות מה קורה לילדים עירניקים כששולפים אותם מסביבתם לאווירת סיני. וכמו עם עליי הדקל שלפתע זהרו בערך חדש, אבנים פשוטות של חוף הפכו להיות ערך ומקור לשעות ארוכות של דיון ומשחק.


.
בין לבין הספקנו קצת לשחק גם באלקטרוניקה (לא ברור איך נתנו לנו להעביר בגבול פליירים, מלחם ורכיבים אלקטרוניים, התיק הזה נראה קצת כמו מטען להכנת פצצה 🙂 ), אבל עליהם ארחיב בפוסט נפרד.

חד קרן יצוקה עם לד מחליף צבעים

רובוחרק, ממנו נולדה סדנת ה"חרקים מופלאים ואיך ליצור אותם" שלנו

בחוף הנהדר שהתארחנו בו בחופשה הראשונה, 'יסמינה', לא היה תפריט וזה קצת שיגע אותנו. אז אבנר הכין תפריט על גבי דיקט שהיה זרוק ליד המסעדה. הרקע מצבע אקריל וכל השאר בטושים של POSCA

Walk like an egyptian

נסיכות המדבר

שקט, ים, חופש שם
במרחק, אופק דק
פס זהב, זכר לשמש
גדולה
נפלה, צללה