בבית שגדלתי בו, מלאכת יד הייתה מסורת, עניין שבשגרה יומיומית – סריגה מורכבת ומרשימה, גובלן, רקמה, בגדים יפים שנתפרו במיוחד עבורך, הכנת תחפושות DIY (הרבה לפני שזה נהיה מגניב), עיסוק באופנה, איפור ותסרוקות, בישול ששמו הטוב יוצא למרחקים, אפייה עשירה, מורכבת וצבעונית, שהיא ממתק לחך ולעיניים. חומרים, צבעים וטעמים ליוו אותי מכל עבר ועיצבו את התשוקה שלי לביטוי באמצעות אסתטיקה ויצירה. כישרון הבישול, איך נאמר בעדינות, די פסח עליי, אבל הרבה זרעים שנזרעו אי אז, נבטו בבגרותי, ואם הייתי מתבקשת לצמצם ולהשתמש במילה אחת לבטא מה אני, הייתי אומרת שאני סרגנית. סריגת קרושה היא השפה האינסטנקטיבית שלי והאהובה עליי מכולן, היא הא-ב שלי ואיתה אני יכולה ליצור הכל. כמעט :). אני מסתובבת עם סט של 3 מסרגות קטנות ותליון חותך חוט מחוברים לצרור המפתחות שלי, חלילה שלא אתפס ללא היכולת לסרוג אם ארצה, כשאני רחוקה מהבית. כשאני סורגת אני פוגשת את עצמי, שלווה ומרוכזת, מחוברת לנשימה שלי, פועמת בקצב פנימי שלא מחויב לשום דבר מבחוץ. חדר משלי, לא משנה היכן או עם מי אי נמצאת. ובמקום הזה, הפשוט כלכך, שמספק משמעות קיומית, אני מוצאת את מהותן וחשיבותן של המלאכות והיצירה לחיים, ומנקודה זו אני יוצאת החוצה כאמנית, כמעצבת וכאשת חינוך.
המפגש שלי עם הטכנולוגיה הדיגיטלית ככלי יצירה, בגיל 15, היה טבעי ומיידי להתפתחות האישית והרחבת התודעה. היכולת לחתוך ולהדביק בלי דבק מלכלך, לערוך וליצור קסמים דיגיטליים, מאשאפים שבקלות מחפים על הכישורים היותר חלשים שלי, הוליד אותי כתמנונה דיגיטלית בעלת אלף זרועות, רב תחומית, אבל גם הלך ודחק החוצה לאורך השנים את המלאכה הפיזית, עד לכדי צמצומה לכעשור של אג'נדה שכיניתי "Non-material Art" שהתחיל בהיותי סטודנטית. האינטרנט הפך כר ההשראה המרכזי והתשוקה שלי, השיח, חומר הגלם והקוביה הלבנה האולטימטיבית לתצוגה – אמנות רשת, ברינג איט און. לא ראיתי עוד טעם בלצייר, לבלות שעות בצילומים והפקות מתישות, לכתוב ולייצר, לזהם (ליטרלי!) בעוד אינסוף דאטא, בזמן שברשת, חברתי הטובה, כבר יש בה הכל. רק לקטוף, לערבל ולהגיש, הו. רוח החופש והשיתופיות של הרשת סיפקה לי גם היא ביטוי ושיחררה אותי מדמות האמן הצנטרליסטי שפועל לבדו, לשמחתי הרבה, וחברתי לשותפיי היקרים לטריו "בנות טיורינג" ובהמשך גם לחברי ד"ר איל גרוס, ליצירה שהתרחקה עוד מהחומר לעבר השדה הדיגיטלי, למחוזות של יצירה גנרטיבית ובינה מלאכותית.
וככה פתאום, בתוך קריירה עמוסה הקמות, תערוכות והרצאות על עולם וירטואלי, קמה לה אדם בת 40 בתחושה שהיא מתגעגעת לחומר. ובא לה רק לסרוג כל היום.
קצת מפחיד לעזוב הכל ולהתחיל מההתחלה בלי לדעת מה ולאן, אבל התמסרתי למה שעלה. יצאתי לעבר הלא נודע, למסע שנמשך 3 שנים ומקבל צורה יין-יאנגית חדשה, ממש כאן ועכשיו, צורה שיש בה stitch וגם wire.
.-*´´*-_ _-*´´*-_ _-*´´*-_ _-*´´*-_ _-*´´*-_ _-*´´*-_ _-*´´*-_ _-*´´*-_ _-*´´*-_ _-*´´*-_ _-*´´*-_
עוד קצת על אני ואני ואני ואני וזהו
- אחרי כמעט 7 שנים של חיים תחת הניאונים, כרטיסי עובד ושוברי ארוחות צהריים, נעמדתי בקיוביקל שלי בשעה 2 בצהרים באיזה יום חמישי והבנתי שזה נגמר. מילטתי עצמי לעבר שדה האמנות, או כמו שאני אוהבת לקרוא לזה, אני "פליטת הייטק" גאה. עד היום אני מתגעגעת לבונוסים ולנופשים בבתי מלון, אבל רק לזה ;).
- אם יש משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה לי, זה שאהיה אשת חינוך. בסיום לימודי אמנות ניו מדיה לתואר ראשון בקלישר (שלימים סופח לסמינר הקיבוצים), קיבלתי הצעה ללמד קורס מבוא שקראתי לו "חשיבה דיגיטלית". לימים, הייתה זו קריאת כיוון שהשפיעה עליי ותרמה לי את אחד ממקורות ההנאה הגדולים בחיי, הוראה. לימדתי בעבר בסמינר הקיבוצים ועמדתי בראש המחלקה לניו מדיה, במוסררה, ירושלים. היום, אני מלמדת קורסי ניו מדיה ומלווה פרוייקטי גמר במרכז האקדמי ויצו חיפה, מוסד אהוב עליי מאוד. ליווי התהליך היצירתי הוא אישי ומרגש ומייצר קשרים מיוחדים עם הסטודנטים שמלמדים אותי, לא פחות משאני מלמדת אותם.
- אני פועלת בקולקטיבים ובשיתופי פעולה רבים ומאמינה בחיבור רב תחומי מפרה: שותפה מייסדת ב- medialove.studio – מעבדת אמנות מדיה יחד עם אלון ואיל גרוס; חברה מייסדת בהרכב 'בנות טיורינג' יחד עם דגנית אליקים וערן הדס; חברה מייסדת בלאשכ”ית (lashk.it) עם ד”ר איל גרוס; ועוד רבים וטובים.
- את אחת ההשראות הגדולות של השנים האחרונות, קיבלתי בתוכנית שהות אמן במעבדה ההיברידית הקסומה של ד"ר עמית צורן היקר ומוכשר כשד, באונ' העברית. גן עדן לעיצוב, קראפט וטכנולוגיה.
- ניתן לומר עליי שאני פקצה מדופלמת: רבות מעבודותיי בוחנת גבולות והשפעות של שפות אינטרנט (פקצית, leet), בעיקר בקרב קהילות של נערות מתבגרות. בעבודותיי גם ניתן למצוא שימוש רב באנימציות ascii-art וטכנולוגיית gif. אני רואה קשר ישיר בין העמלנות שבפעולת עבודת האסקי והפקצית, לעבודות מלאכה ידניות "אנאלוגיות" כמו רקמה וסריגה. יש משהו דומה גם בתוצרים.
- אני מחוברת לאמנות הדראג בכל נימי נפשי, מעריצה שרופה של RuPaul's Drag Race ושרון נידלז היא אהבת חיים. גם את.ה? 🙂
- אני מאמינה שאני יכולה להיות מי ומה שרק ארצה, שכל אחד יכול להשפיע על העולם ושעלינו לנצל את החיים שלנו כאן בלערער תפיסות ולהרבות טוב. אמנות ויצירה הם הכלים המרכזיים שלי לבטא זאת.
נעים להכיר,
בת-יה 3>
לדף של